בדרכים - פרק א'

ורמונט ומיין

במילה אחת? וואו!

בשתי מילים? סעו באוקטובר.

את הטיול הזה החלטתי לא ממש לתכנן, להיות ספונטני. לפגוש אנשים בדרך, לבקש המלצות ולהגיע למקומות שרק המקומיים מכירים וממליצים.

אמצע אוקטובר זוהי התקופה היפה ביותר באיזור. הנוף לאורך כל הטיול היה בגווני אדום של עצי השלכת. נוף שרואים רק בציורים. קלישאתי אבל נכון :)

אז אילו נקודות אתם צריכים להכיר בטיול כזה? וואו. בחרתי לכם את המקומות שלא תרצו לפספס.

1. נעים מאוד, הכירו את Green Mountain Orchards Inc - זוהי אחת מחוות גידולי השדה המומלצות ביותר לביקור בזמן שאתם בורמונט. בחווה ניתן לבקר בכל ימות השנה ולבצע קטיף תפוחים, אוכמניות, פטל, אפרסקים, דלעות ועוד. האקלים הקר בשילוב עם המינרלים הרבים באדמה מאפשר קרקע נוחה לגידולי שדה כאלה ומפיק טעמים נפלאים. בחווה תוכלו לטעום מכל הגידולים ולהינות ממשקאות שונים, מאפים שנאפים עם חומרי הגלם המקומיים, החל מסיידר תפוחים, סופגניות תפוחים, פשטידות, טארטים , מאפין ועוד. השימוש בחומרי הגלם ישירות מהשדה מעניק טעם טרי ומיוחד כל כך, אלו לא מאפים של קונדיטורית עלית, זוהי אפייה הדומה מאוד לאפייה ביתית. אך אפשר להרגיש את הטריות במוצרים השונים תודות לחומרי הגלם הטריים.

כשהגעתי לחווה חיכתה לי ג'סי שקיבלה אותי בחיוך רחב ונתנה לי לטעום זנים שונים של תפוחים שזה עתה נקטפו מהעץ. כל ביס היה מרענן, קראנצי במידה הנכונה, הרגשה של טריות , מהעץ אל הפה, Just like nature intended כמו שג'סי אמרה. לאחר מכן, לקחתי סל ויצאתי לטייל בחווה ולקטוף בעצמי צידה לדרך. זוהי הפעם הראשונה שבה ראיתי גידולי אוכמניות ופטל. הטעם שלהם כל כך שונה מהטעם שאנחנו רגילים לאכול מהסופר (כן, גם הסופרים בארצות הברית). המתיקות, העסיסיות והטריות.

לאחר שקטפתי לי צידה לדרך, חזרתי לחנות של המקום וקניתי לי סיידר תפוחים (אל תוותרו עליו). במקום ניתן גם לרכוב על סוסים (בתיאום מראש). המקום מתאים לילדים ומבוגרים כאחד. אינני חובב תפוחים אך, הטעם של התפוחים שם פשוט יוצא מן הכלל. הם עסיסים, מתוקים ואי אפשר להפסיק לאכול עוד ועוד ועוד :)

2. בהמשך הדרך שלי נסעתי ל Weston, מדובר בעיירת פנסיונרים קטנה ומנומנמת, עם חנויות של הכל מהכל. ברחוב הראשי שלה (main st) תוכלו למצוא מספר חנויות מקומיות, ההמלצה שלי היא לא לוותר על  The Vermont Country Store. 

נתחיל בעובדה שמדובר בפלא אדריכלי, חשבו על הקפלה הסיסטנית, החומה הסינית ו.. The Vermont Country store :) כמו מסצנה באחד מסרטי הארי פוטר, מבחוץ נראה כיאילו מדובר בחנות קטנה בגודל דומה לדירת חדר וחצי בתל אביב, אך שנכנסים בדלת, פתאום מתגלה חנות ענקית שלא תצליחו לראות את סופה. מדובר בגן עדן של טעימות, מזכרות ופיצפקס, מקום מושלם כדי 'להיכנס רק כדי לראות' ולצאת אחרי 3 שעות, מלאים כמו אחרי ארוחת 5 מנות. אם אתם שומעים רחש מוזר בחנות, אלה הלעיסות של המבקרים העוברים מתחנה לתחנה וטועמים..... אם אתם באיזור, לא לפספס את החנות הזאת.

3. עכשיו לאחד הייעדים באזור שהוא בגדר חובה עבורכם. נעים מאוד, הכירו את Sugarbush Farm. בנסיעה לתוך ההרים בורמונט, בדרכים מתפלתות בין עצי האדר עם צבעי האדום, כתום וצהוב הבוהקים, עם קרני השמש שמציצות להן מבין צמרות העצים, שוכנת Sugarbush Farm. חווה המייצרת מייפל מעציי האדר וגבינות מקומיות נפלאות. במקום תוכלו לערוך טיול רגלי קצר בין עצי האדר ולצפות בסרטון כיצד מפיקים ומייצרים מייפל בחווה. ועכשיו לגולת הכותרת של המקום - כשתכנסו לחנות ייקבל אתכם בברכה אחד העובדים שייקח אתכם לעמדת הטעימות. תחילה, תקבלו דף עם רשימת הגבינות והסוגי המייפל במקום וכך תוכלו לסמן לעצמכם מה אהבתם יותר ומה פחות. תטעמו 15 סוגים שונים של גבינה (גבינה מעושנת, מיושנת, גבינה כחולה, צ'דר ועוד). 

העדפה האישית שלי היא Original Smoked. את הגבינות במקום עוטפים בחלב חם (כזה של הנר, לא של הפרה) על מנת לשמור על הטריות שלהן, גם בתהליך זה ניתן לצפות במקום. לאחר שתסיימו לטעום את הגבינות, הגיע הזמן למייפל. המקום מייצר 4 סוגי מייפל שונים בטקסטורות שונות וטעמי מייפל משתנים שכל אחד מהם למטרה אחרת. מאפייה ועד לגלידה.

לאחר שתסיימו לטעום מהכל הגיע הזמן להתקדם לחדר השני ולקנות צידה להמשך הטיול. גם בחדר השני ניתן לבצע טעימות, הפעם מהריבות שמייצרים במקום. ריבת התיאנים היא פשוט וואו.

החוויה היא אונטנית לגמרי, מדובר במשפחה (מורחבת) שגרה ומייצרת בחווה. עם המבטא והאדיבות האמריקאית הטיפוסית.

4. משם המשכתי בנסיעה לפורטלנד (במדינת מיין) רק בשביל לטעום את הדונטס המפורסם של המקום (HIFI). טוב, לא רק בגלל זה, גם בגלל שמדובר בעיירת חוף נחמדה מאד עם המון איזורי טיול מעניינים (אבל זה כבר לבלוג אחר..אנחנו בענייני אוכל הפעם).

במקום תמצאו 15 סוגי דונטס שנאפים בכל יום. מדובר במאפייה מקומית שמציירת דונטס פשוט מעולה. העדפה האישית שלי היא The Churro, מדובר בשילוב של דונטס וצ'ורוס. כמובן שפורטלנד היא עצירה טובה בדרך לפארק הלאומי אקדיה שנמצא ליד בר הרבור במיין. מדובר באחד הפארקים הלאומיים היפים ביותר בכל ארצות הברית והאטרקציה המתויירת ביותר באיזור כולו.

5. האוכל המקומי במיין הוא מאכלי ים. מי שאוהב לובסטר זה המקום בשבילו. ניתן למצוא כאן את הלובסטרים המשובחים והטריים ביותר בכל ארצות הברית. מיין מספקת 90 אחוז מכמות הלובסטרים הנמכרים בכל ארצות הברית. במהלך אחד הטיולים בפארק הלאומי אקדיה, בזמן אחת העצירות (אחת מני רבות... המסלול שיוצא מ Cadillac Mountain הוא קשה!! ), הכרתי את סטפני, אישה מקומית שמתגוררת בעיירת החוף קמדן במדינת מיין. שנינו עצרנו לבהות בנוף הזה (וגם לאכול קצת סוכר שיעזור להמשך :) )

במהלך כל השיחה שלנו סטפני חזרה והזכירה את הלובסטר הכי טעים שאכלה בחייה, בצריף קטן על כביש הכניסה לעיירת קמדן. מיד ביקשתי את הכתובת אך לרוע מזלי סטפני טענה שכבר לא אספיק השנה לאכול שם. המקום נסגר בכל שנה ב 6 באוקטובר, כאן המקום לציין שאני וספטני נפגשנו ב 5 לאוקטובר, ב 14:30 על צלע הר באמצע הפארק הלאומי אקאדיה.
זה היה התירוץ המושלם לעשות אחורה פנה (בדיוק לפני העליה התלולה...) לחזור לרכב לארוז את התיק ולמחרת על הבוקר לצאת לדרך על מנת להספיק לאכול מהלובסטר המפורסם. אחרי הלילה וטיול קטן בבוקר בעיירת בר הרבור הצמודה לפארק יצאתי לדרכי.

אחרי נסיעה של כמה שעות, עצירה לארוחת צהריים ואז לחטיף אחהצ :) הגעתי לצריף קטן שעומד ממש באמצע הדרך, השעה 18:45, רבע שעה לפני הסגירה. השף של המקום קיבל אותי בחיוך ואמר לי שאני הלקוח האחרון לעונה הזו. סיפרתי לו שקיצרתי את הטיול שלי רק בשביל לטעום את הלובסטר שלו. הוא כל כך התרגש שהכניס אותי בדלת האחורית למטבח שלו והראה לי כיצד הוא מכין את הלובסטר וסיפר לי על העיירה עצמה. 

סטפני לא הגזימה, מדובר ב LOBSTER ROLL פשוט מושלם. הטעים ביותר שגם אני אי פעם אכלתי. מדובר במנה קטנה ולא זולה אך שווה כל דולר.

משם המשכתי לכמה ימים בבוסטון שעליה כבר כתבתי המלצות בנפרד: (לחצ/י כאן להמלצות על בוסטון)

מכאן  היו לי עוד כמה שעות נסיעה חזרה לניו יורק, חזרה לסיורי אוכל שנקבעו.  הייעד הבא האיימיש בפנסילבניה וביקור בנשוויל, עיר הקאנרטי של ארצות הברית..